עד לפני כעשור, ה"סלב'ס" של עולם הבישול היו קיימים בעיקר בספרים, וחלקם בתוכניות הטלויזיה האישיות והחביבות, בהן היו מלמדים אותנו איך להכין מתכונים טעימים ומנות מפתיעות. בעשור האחרון כל נושא הבישול תופס חלק גדול מהפריים טיים בטלויזיה שלנו, ובכלל בשיח הציבורי. חושבים שבזמן שרות סירקיס כתבה את "מהמטבח באהבה" היא חלמה שזה מה שיקרה בעתיד?
הכניסה של השפים אל תוך הפריים טיים
אחת התוכניות הראשונות בטלויזיה שבישרו את מה שעומד לבוא, הייתה "קרב סכינים" שהגיעה אלינו כביסוס לתוכנית יפנית שנקראת איירון שף. תוכנית קרב סכינים הפגישה בין שפים עולמיים לשפים ישראליים, חלקם צעירים בתעשייה. בעונה השנייה זכה השף אסף גרניט ומשם הכל היסטוריה כמובן. לאחר 2 עונות, קרב סכינים החלה לדעוך ולא שרדה עוד יותר מידי זמן על המסך, אך הקונספט נשאר איתנו עד היום במקומות אחרים. לא מעט חברות העוסקות בגיבוש וסדנאות לציבור הרחב, מפעילות גם תחרות קרב סכינים, ממש כמו בתוכנית. הקונספט התגלה כתחרות מהנה ובעיקר מגבשת הכוללת עבודה בצוות, ריכוז והתמקצעות בבישול.
מה שקרה בשנים שלאחר מכן כבר היה בלתי נמנע. המסך התמלא בתוכניות חדשות והשפים שהובילו אותן הפכו להיות הדבר החם ביותר בישראל. התוכנית המדוברת ביותר הייתה כמובן מאסטר שף שעד היום חיה ובועטת. למאסטר שף הצטרפו תוכניות בערוצים המתחרים כמו משחקי השף, מהפכה במטבח ועוד.
למה זה כ"כ מרתק אותנו למסך?
רבים מהצופים של תוכניות הבישול הללו לא בהכרח חובבי בישול מושבעים. יכולות הבישול של חלקנו נעות בין חביתה לאורז, וניסויים קולינריים בטח שלא נכללים ביומיום שלנו, אז מה בכל זאת גורם לנו להיות מרותקים למסך כל עונה?
הסיבות לכך יכולות להיות רבות, אבל הבולטת ביותר שמשותפת לכל הפורמטים השונים היא הפן האנושי של כל מתמודד ומתמודד. תוכניות הריאליטי מתבססות על החיבור שיכול להיות לנו, הצופים, עם המתמודדים, כל אחד לפי האופי שלו. תוכניות הבישול ממש לא עוסקות אך ורק בחיתוך ואפייה, אלא הרבה מעבר לזה. אם ניקח לדוגמא את "מהפכה במטבח" של השף אסף גרניט, שהשכילה לשלב סיפורים אישיים שכולנו נוכל להזדהות איתם בקלות ולשים אותם במרכז העניינים.
אם נתייחס לבישול עצמו, לרבים מאיתנו יש את הפנטזיה להכנס למטבח ולרקוח מנה שאנחנו אוהבים, מבלי להיות בשלני על. התוכניות השונות הוכיחו לנו שהכל אפשרי, ועם קצת ניסוי וטעייה והרבה רצון, הכל אפשרי במטבח.